""להתעורר מנצח" התובנה הראשונה- מניהול זמן לניהול עצמי

מתוך תסכול בלתי נתפס הגעתי לראשונה בחיי לקורס ניהול זמן שנערך ברמת גן באחד מבתי המלון בעיר. הייתי אז בן 26, צעיר מאוד ונשוי טרי, הייתי מנהל מכירות למגזר העסקי בחברת סלקום, שגם היא היתה אז צעירה ובתחילת דרכה.

לכאורה הייתי אמור להיות מאוד מרוצה מחיי, נשוי לאשה שאני אוהב, משמש בתפקיד בכיר בחברה גדולה עם ציפיות עוד יותר גדולות והשמים בהירים ומאירים.

אבל משהו בכל זאת היה חסר, דבר מה שלא ממש ידעתי לתאר במילים ברורות. רק הרגשה שאני לא ממש מצליח להשיג הישגים ממשיים בחיי, הישגים אמיתיים בעבודתי, בחיי האישיים, התחביבים שלי נדחקו לקרן זוית, בקיצור לא היה לי זמן לכלום.

בפעם היחידה שניסיתי להסביר את זה לחבר, פניו התעוותו, כאילו הוא עובר עכשיו בהליכה ליד חירייה, לכן ויתרתי על ההסברים והחלטתי לנסות לעשות משהו ממשי בנידון.

האולם היה קטן יחסית, וכבר היו בו כ- 40 איש ואישה, ולאור העובדה שלא היה לי כל כך זמן (ברור) הגעתי באיחור קל יחסית, הישג משמעותי בפני עצמו בעבורי- באותה התקופה.

מנת הקופאין הקבועה כבר תפסה את מקומה ביד ימין ותפסתי את מקומי באחת השורות.

על הבמה עמד אדם מבוגר יחסית, שהציג עצמו כמומחה בתחום ניהול זמן, עם רזומה אישי די מרשים. הקשבתי בשקיקה לכל מילה ובחנתי כל תזוזה של האיש על הבמה, שדיבר בעיקר על הדרך בה אנו מתייחסים לפעולות שאנו עושים בחיי היומיום שלנו ואיך אנו צריכים להגיב אליהם בצורה נכונה כדי להספיק יותר.

בכלל, "הספק", היתה מילה, שנשמעה, בלי להגזים, בכל דקה לכל אורך ההרצאה והדבר החל להתיש אותי ולהציק לי. משהו במילה הזאת לא התאים לי כל כך ולא ממש הבנתי מדוע אז.

לזכותו של האיש על הבמה, אני חייב לציין, שהוא היה רהוט דיבור, שלט היטב בחומר ההרצאה ונראה טוב מאוד יחסית לגילו.

עזבתי את ההרצאה כחצי שעה לפני שהסתיימה באכזבה מסוימת- לא זה מה שחיפשתי.

בדרכי החוצה נזכרתי באותה ילדה תמימה, אליס שמה (זאת מארץ הפלאות), שעמדה בצומת דרכים ולא ידעה לאן לפנות ובצר לה פנתה לעזרתו של חתול הצ'שייר, שעמד שם.

"עזור לי למצוא את הדרך"- ביקשה אליס מהחתול

"לאן את רוצה להגיע?" שאל החתול.

"האמת, אני לא ממש יודעת"- השיבה לו אליס הקטנה.

"אז זה ממש לא משנה לאן תלכי"- פסק החתול ונעלם.

לאור העובדה שלא ידעתי להגדיר לאן אני רוצה להגיע ומה לא בסדר בהתנהלות שלי, הרגשתי אובד עצות בדיוק כמו אליס בארץ הפלאות.

שנים לאחר מכן עוד המשכתי לקרוא על ניהול זמן וניהול משימות, שמעתי הרצאות, השתתפתי באין ספור ימי עיון בנושא ותמיד, אבל תמיד יצאתי מתוסכל מהמפגשים האלה.

איך בדיוק מצפים שאצליח לייצר לעצמי הצלחה בתחומים החשובים לי, באמצעות ניהול משימות יומיומיות רובוטיות, בתוך המרוץ המטורף הזה שאנו נמצאים בתוכו? לקוחות, משפחה, מנהלים, משכנתא, בנקים ומה לא?

איך בדיוק אני אצליח להשיג הישגים משמעותיים, גם אם אעשה תיעדוף של המשימות שלי, מה חשוב, דחוף וכו', כאשר בסופו של יום אני מצליח לעמוד רק בחלק מהמשימות האלה? כבר אמרתי, לקוחות, משפחה, מנהלים, משכנתא ובנקים?

הדבר הטוב היחידי שיצא מכל המסע הזה, היה שפגשתי אנשים מדהימים בדרך, וזאת היתה באמת מתנה נפלאה לכשעצמה, אבל התסכול שלי, שרק גבר יותר עם השנים, תאם באופן מופלא את תסכולם של רבים מהאנשים שפגשתי.

חלק מהאנשים הלכו רחוק מידי עם הקריירה ושילמו מחיר יקר בחייהם האישיים, אחרים החליטו להיות "רוחניים" יותר, והתחברו לעצמם ולצדדים פילוסופיים יותר ותוך כך איבדו את כל ממונם ומשפחתם גם יחד.

חלק מהאנשים היו אנשים יצירתיים מאוד וכל המסגרת הקשיחה הזאת של ניהול יומן ומשימות, פשוט לא התאים ליצירתיות ולחופש המחשבה שלהם. חלק אחר לקח את העניין ברצינות תהומית וגילה לתדהמתו, שניהול משימות, חכם וברור ככל שיהיה, הוא לא באמת התשובה.

אז אני מניח שתגידו לי, שמה שחסר בתמונה הזאת שתיארתי זה איזון בריא, מה שנכון בעיקרו, אבל איזונים לבדם הם לא ממש הפתרון לבעיה.

אנשים פשוט רוצים להשיג יותר מהחיים שלהם. מה להשיג? זאת כבר שאלה אחרת.

אנחנו משקיעים את עצמנו בקריירה שלנו כדי להעניק לילדינו את הטוב ביותר, ושוכחים, שהטוב ביותר הוא בעצם זמן איכות איתם. אבל אין לנו זמן!

כאשר אנחנו עם המשפחה, אנחנו מוטרדים שלא הספקנו לסיים את הדוח שצריך להציג בישיבה הקרובה, והמחשבות האלה ממשיכות ונכנסות איתנו אפילו למיטה.

בצר לי, פניתי באופן יזום, לאנשים מאוד מוכרים, שידעתי שעוסקים בתחום הזה מהיבטים שונים, ומחלקם, אפילו קיבלתי תשובות בנות משפט או שניים.

לא ממש הישג להתפאר בו.

התובנה הראשונה שלי בתחום, הגיעה לפני שנים ספורות, כאשר זכיתי להכיר אדם מדהים, איש משכמו ומעלה, בשם, סטיבן קובי. (תקראו עליו, זה כדאי)

סטיבן קובי, נחשב לאחד מגדולי ההוגים בזמננו בתחום הניהול והניהול האישי, בעיקר משום שהוא יודע לפשט את הדברים מבלי להפוך אותם לפשטנים. הוא יודע לדבר על הדברים היסודיים ביותר וכמו שאומר עליו אנתוני רובינס, "סטיבן קובי הוא רב אומן בשימוש בדברים יסודיים כמפתח להצלחה".

שמעתי הרצאה שלו, ועוד הרצאה ועוד אחת, קראתי את הספרים שלו, ופתאום, באופן שאני לא יכול להסביר, התחלתי להבין מה הבעיה אצלי. לאור העובדה שכבר ידעתי מה מתסכל הרבה אנשים אחרים, פתאום התחוור לי שהגישה הזאת של, ניהול זמן, משימות, מטרות וכו', זה לא הסיפור בכלל. זה ממש לא הסיפור.

באחת מההרצאות פגשתי משתתף נוסף, מסאן דייגו, שהפך בינתיים לחבר טוב, שהמליץ לי על ספר מצוין של אדם מדהים אחר בשם, טוני שוורץ, שנקרא: The Power Of Full Engagement.

הספר המדהים הזה, מדבר בעיקר על היכולת שלנו לנהל את האנרגיות שלנו, להבדיל מלנהל את הזמן שלנו.

אנרגיה, היא הכוח הבסיסי המרכיב אותנו ואת כל החי, הצומח והדומם ביקום.

אנרגיה היא המפתח להפיכת פעולה לפעולה מוצלחת, היא המפתח להפיכת מהלך למהלך מנצח, היא תחילת התהליך שהופכת את הקימה שלנו בבוקר ללהתעורר כמנצח.

OK, אמרתי לעצמי, מה עכשיו? מה אני עושה עם התובנה הזאת?

זאת היתה הנקודה שבה התחלתי לחקור באופן אינטנסיבי את הנושא הזה של ניהול אנרגיות אצלי, אצל האנשים הקרובים אלי ובהמשך גם במעגלים רחבים יותר.

כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם, , התגליות שלי היו מדהימות ומאוד לא שיגרתיות וכמובן המשכתי לקרוא בתחום ולבחון אותו מזויות שונות.

התובנה הראשונה בדרך לניהול נכון ופרודוקטיבי של חיינו היא, ניהול האנרגיות שלנו בחוכמה.

אדם נטול אנרגיות, לא יצליח לעמוד באף משימה שהציב לעצמו ולא חשוב כמה ממושמע הוא יהיה.

אדם שמאפשר לסביבתו לרוקן אותו מכל האנרגיות שלו, לא יגיע לדבר בחייו ויחיה בתסכול מתמשך.

האם יש דרך לנהל את האנרגיה שלנו? בודאי שכן.

האם ניתן לטעון את עצמנו באנרגיה חדשה, מתי שנרצה? אין כל ספק.

בינתיים עד לפוסט הבא, עשו תרגיל מודע.

רשמו לפניכם מה הם המצבים שמרוקנים אתכם מאנרגיות בחיי היומיום.

רשמו את כל הפעמים בהם הרגשתם שאתם פשוט מרוקנים מאנרגיה.

לאחר שתסיימו עם הרשימה, רשמו ביחס לכל מצב שרשמתם, האם ניתן לבצע אחרת את הפעולות האלה, או לגשת אחרת למצבים האלה מבלי להתרוקן מאנרגיות לחלוטין?

רשמו את כל ההמלצות שלכם ונסו ליישמם כל יום, כל פעם קצת.

להתראות בפוסט הבא.

חיים

ד"ר חיים חביב

#להתעוררמנצחאנרגיהאנושית #דרחייםחביב #חשיבהיצירתית #ניהולזמן #יזמותעסקית #ניהול #מנהיגות