אנחנו יכולים לסלוח בנקל לילד שפוחד מן החושך. הטרגדיה האמיתית בחיים מתרחשת כאשר אדם מבוגר פוחד מהאור

אז מה חושבים ראשי רשויות על דרכי השיווק העומדות בפניהם?

הם באמת מעוניינים בשיתוף גדל והולך עם התושבים, לקביעת נושאים שונים שעל הפרק, ומסתבר שזאת שאלה רחבה ומסובכת מאוד עבורם, בעיקר לאור העובדה כי רובם הם מהדור של העיתון המקומי והטלוויזיה הקהילתית.

אתמול הרצאתי בפני למעלה מ-60 ראשי רשויות וסגניהם, בנושא, "כלי שיווק מתקדמים", במלון "כינר" שעל הכינרת.

חלקת אלוהים מדהימה.

בכלל בכל פעם שאני נוסע דרך עמק יזרעאל, הגליל התחתון ועד לכנרת, אני נפעם מהיופי של הארץ הזאת.

ואם מסתייע לתת גיחה לגולן (לא רמת הגולן, כמו שכל הזמן מתקנים אותי, אלא גולן), אז השמחה היא גדולה.

אתמול זה הסתייע, כי הגעתי מוקדם יחסית והצלחתי לשאוף אויר, גולן וגליל מלוא הריאות.

אבל, לאור העובדה שהתכנסנו כאן לנושא אחר, בואו ניגש ישר לעניין.

אין ספק שהצמא למשהו שונה וחדש בתחום השיווק הקהילתי, הוא גדול מאוד,שכן המצב הקיים אינו מניב תוצאות שיווקיות רציניות בכל הנוגע לקשר עם התושבים, קרי ללקוח הקצה בכל עיר, או ישוב.

כאשר אני ניגש לשאלה איך כדאי לתקשר עם התושבים או הלקוחות (שכן בסופו של דבר מדובר בשתי הגדרות לאותו הדבר בדיוק), השאלה האמתית נוגעת ליצירת קשר ומחויבות.

איך הרשות, או העסק, יצליחו ליצור קשר ומחויבות כלפי המוצר או השירות שהן מציעות?

בכדי להקל על עצמי (על עצמי בלבד), אני אמשיך ואשתמש בתואר,"לקוח", גם כאשר אני אתייחס לתושב בעיר, במועצה אזורית או מקומית כזאת או אחרת.

איך בעצם יוצרים קשר ומחויבות אצל הלקוח?

לשאלה הזאת יש היבטים רבים ותשובות לה רבות, אך עדיין ,ישנם מספר כללי יסוד מאוד ברורים שיש לקיים בכדי שכל אחד, באשר הוא, יצליח ליצור מחויבות אצל לקוחותיו. (או תושביו)

נפגשתי עם עשרות אנשי עסקים במהלך השנים האחרונות ובמקביל עם ראשי רשויות רבים בכל הארץ, ושאלת המחויבות מטרידה אותם מאוד.

מצד אחד מספר מנכ"ל בפירמת רואה חשבון מובילה בישראל, שמוטרד מאוד מהעובדה שאינו יכול לגייס לקוחות חדשים למוצרים ושירותים חדשים שהפירמה מציעה.

שכן הפירמה מזוהה בעיקר עם ליווי רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וביקורת.

הפירמה אינה מוכרת בתחום הייעוץ כלכלי והפיתוח עסקי, והבעיה עד כדי חמורה שאפילו לקוחות קיימים של הפירמה, פונים למשרדים מתחרים בכדי לקבל שירות,שהפירמה שאני מלווה, כבר מציעה.

אכן בעיה.

במקביל אני פוגש בראש מועצה מקומית שמעוניין לרתום את התושבים לניהול דיון בנוגע לנתיבי תחבורה ציבורית, שעומדים להשתנות.

הוא מאוד רוצה לראות את התושבים מגיבים ומשתפים פעולה בקביעת מסלולי התחבורה הציבורית, שכן הם הנהנים המרכזיים מהשירות הזה.

אבל בפועל, כלום, גורנישט, נאדה.

אף תושב לא עונה לקריאות המועצה, בעיתונות, ברדיו, בפלאיירים,במתנ"ס או בבתי הספר.

מכירים? אכן בעיה.

לשני הסיפורים האלה יש דבר משותף אחד.

יצירת קשר ומחויבות! או במילה אחת המתאימה יותר לעניין, Engagement.

ללא מחויבות לפירמה, הלקוחות לא ייפנו לקבלת עצה בתחומים נוספים או משיקים ובודאי שללא מחויבות למועצה ולראשיה, התושבים לא ישתפו עימה פעולה, גם בעניינים שנוגעים להם באופן ישיר.

יצירת מחויבות היא תנאי הכרחי בניהול קשר אפקטיבי ופורה עם הלקוחות שלנו, באשר הם.

בכדי ליצור מחויבות, יש להתחיל במקום שרבים, בטעות, פוסחים עליו, וכתוצאה מכך מתרסקים, שוב ושוב.

בבסיס תהליך יצירת המחויבות, קיימות ארבע שאלות מרכזיות, שאי אפשר לפסוח על אף אחת מהן.

שימו לב:

1. מיהו קהל המטרה שלי?

2. היכן נמצא קהל המטרה שלי?

3. מה מטריד את קהל המטרה שלי?

4. מה יש לי להציע לקהל המטרה שיפתור לו את מה שמטריד אותו?

לתהליך הזה קוראים ניתוח שוק, או מחקר שוק.

חלקכם בודאי מתעייפים רק מהמחשבה על צמד המילים, מחקר שוק.

הרגילו אותנו שמחקר שוק זה סיפור מסובך שעורכים רק אנשי מקצוע מומחים.

סיפרו לנו שמחקר שוק זה דבר ארוך ומייגע, ובסופו של דבר גם עולה המון כסף.

מכוני מחקר בישראל, כמו, גיאוקרטוגרפיה, דחף ודומיהם, מתקיימים מהסיבות שמניתי לעיל.

מקצועי, מסובך, ארוך ויקר.

אבל, חברים שלי, הסיפור הוא הרבה פחות מסובך, ארוך ויקר.

מה בנוגע למקצועי? אז כאן, תרשו לי לצטט את אלברט אינשטין:" אפשר לתאר הכול בצורה מדעית, אבל אין בכך הגיון, יהיה זה חסר משמעות, כמו לתאר סימפוניה של בטהובן כשינויים בלחץ האוויר".

מחקרים מדעיים בנוגע למה שאתם עושים, טובים עד גבול מסוים.

ליצירה שלכם יש ערך מעבר לכל מחקר ומדע ובסופו של דבר אני סבור שאתם יכולים לעשות עבודה מקצועית, לפחות, בכדי לדעת בקווים כלליים את התשובה לכל אחת מארבעת השאלות לעיל.

חשוב שתזכרו, רק אחרי מענה על ארבעת השאלות, תוכלו אתם, ראשי רשויות, או בעלי עסקים לחשוב איך והיכן ליצור מחויבות אצל הלקוחות השונים.

כאשר נדע מיהו קהל המטרה שלנו, מה גילו, תרבותו, מינו ועוד, נוכל להתחיל להבין איך לגשת אליו.

אם נדע היכן נמצא הקהל הזה, בכל רגע נתון, נוכל ליצר חשיפה אפקטיבית, שמתמקדת בקהל ברור מכוונת מקום.

מה הערך להיחשף לאוכלוסיה הדוברת רוסית בלבד, ב"ידיעות אחרונות"? אין כל ערך, חבל על הכסף.

מה בדיוק נפיק מפרסום פלאיירים לקהל של בני נוער שנמצא כל היום בסלולארי?

שום דבר לא נפיק.

אם הקהל שלי הוא ילדים, האם אני צריך להציע להם שירותים ומוצרים במישרין, או לאמהות שלהם?

לכל השאלות האלה חייבות להיות תשובות, לפני שנעמוד מול השאלה כיצד ליצור מחויבות אצל הקהל שלנו.

ראש רשות שאינו מכיר את התושבים שלו על גוניהם השונים ואינו יודע מה להציע ולמי, אלא חושף לכולם הכל, מחטיא את המטרה, נכשל ולא יוצר מחויבות אצל ללקוחותיו.

בדיוק כמו שבעל עסק שאינו יודע מי קהל המטרה שלו, היכן הוא נמצא, מהמטריד אותו ואיך לטפל בבעיה, לעולם לא ימכור את מרכולתו.

הפוסט הזה מתחיל סדרת פוסטים בנושא יצירת מחויבות אצל לקוחות, המחוללת צמיחה דרמטית בכל עסק ובכל רשות.

הפוסטים יועלו בכל יום רביעי בשבוע ואשמח גם לענות על שאלות שתרצו להפנות אלי.

אני אנתח בפניכם את כל הטקטיקות והאסטרטגיות הקטנות והגדולות.

אני אחשוף בפניכם את השיטות והסודות שבהם אני משתמש, בבואי לשווק את המוצרים והשירותים שלי ושל לקוחותיי, ללקוחות נוספים.

בין אם אתם אנשי עסקים, יזמים, מנהלים בחברות או ראשי רשויות, כדאי לכם לעקוב אחרי הפוסטים האלה. זה יועיל לכם מאוד!

נתראה בעניין הזה ביום רביעי הבא.

מחר התרגיל הראשון בסדרה "להתעורר מנצח",

מקווה שנהניתם לקרוא, לייקו ושתפו חברים נוספים שלכם.

להתראות,

חיים.

ד"ר חיים חביב

#הרצאותוימיעיוןכלישיווקמתקדמים #דרחייםחביב #מצוינות #חשיבהיצירתית #חדשנות #הצלחה